הזרקות תוך עיניות כטיפול במחלות רשתית


מקור תמונה: shutterstock

בשנים האחרונות חוללו ההזרקות התוך עיניות מהפך בטיפול במחלות ברשתית העין.

הרשתית מהווה את ״הפילם של מצלמת העין״, ובה נמצא אזור מרכז הראייה הנקרא מקולה, המאפשר את הראייה המרכזית. במחלות שונות הפוגעות במרכז הרשתית יש הצטברות של נוזלים במקום שלא אמור להיות בו נוזל (בצקת), מה שגורם להפרעה בארגון השכבות התקינות של הרשתית. המחלות העיקריות הן:

  • ניוון מרכז הרשתית הקשור בגיל (AMD) - הצורה הרטובה.
  • סיבוכי סוכרת ברשתית העין.
  • חסימות וריד הרשתית ועוד..

כל המחלות הללו יכולות להביא לפגיעה משמעותית בחדות הראייה ואף לעיוורון, לפיכך חשוב לאבחן ולטפל בהן מוקדם ככל האפשר אצל רופא רשתית, אשר בנוסף לבדיקה הקלינית יפנה את המטופל לבדיקת oct של הרשתית, על מנת לוודא את מצבה ואת הצורך בהזרקות תוך עיניות. ההזרקות התוך עיניות מאפשרות, בחלק מהמקרים, להאט את קצב התקדמות המחלה ברשתית ואף עצרו את התקדמותה והביאו לשיפור הראיה בחלק מהמטופלים.

הזרקות תוך עיניות הינן הליך רפואי קצר הנמשך דקות ספורות, במהלכו מוחדרת תרופה ישירות לתוך גלגל העין, לאזור שנקרא חלל הזגוגית. כאמור, הזרקות תוך עיניות מהוות כיום טיפול עיקרי למספר מחלות רשתית. ההזרקה מתבצעת במרפאה בתהליך סטרילי, לאחר הרדמה באמצעות טיפות הרדמה, וחיטוי של עור העפעפיים ושל גלגל העין.

ההזרקה מבוצעת באמצעות מחט דקה המוחדרת לחלל זגוגית העין דרך לובן העין. הפעולה לרוב אינה כואבת, אם כי תיתכן תחושת כאב קלה/לחץ בחלק מהמקרים. ניתן לחזור לשגרה/לעבודה לאחר מספר שעות מההזרקה.

התרופה מוחדרת בהזרקה לחלל הזגוגית ולמעשה מגיעה עד סמוך לרשתית, וכך למעשה ריכוז התרופה נשאר גבוה למשך תקופה ארוכה (בין חודש למספר חודשים, תלוי בסוג התרופה והתקן ההזרקה).

שתי משפחות עיקריות של תרופות מוזרקות לחלל זגוגית העין:

  • תרופות נוגדות צמיחת כלי דם חדשים
  • תרופות בעלות פעילות אנטי-דלקתית, סטרואידים

המטופל יקבל את אחת התרופות לפי שיקול דעתו של הרופא, ע"פ בדיקתו הקלינית וצילומי ה-OCT . הטיפול כולל בד"כ מספר הזרקות תוך עיניות, אחת לחודש במשך מספר חודשים, ויש כאלו שנדרשים לקבל את הזריקות עד סוף חייהם. מספר הזריקות, סוג הזריקה ומעבר לזריקה מסוג אחר נקבעים ע״י רופא הרשתית בלבד, ע"פ תגובת העין לטיפול, חדות הראייה והצילומים החוזרים.

יעילות ההזרקות התוך עיניות תלויה בעיקר באבחון וטיפול בזמן. כמו בכל הליך רפואי גם כאן עלולים להיווצר סיבוכים, אך שכיחותם נמוכה מאוד ולרוב הפעולה נחשבת בטוחה. הסיבוכים הקלים כוללים צריבה, דמעת, רגישות בעין, שטפי דם, כולם חולפים תוך זמן קצר. במקרים נדירים עלולים להיות סיבוכים רציניים יותר כגון פגיעה בעדשה, קרע ברשתית, היפרדות רשתית או זיהום, אך גם אלו ניתנים בד״כ לטיפול.

חשוב להיבדק ע״י רופא עיניים אחת לשנה מעל גיל 50. אם ידוע על מחלת סוכרת, יש להיבדק כבר בעת אבחון המחלה, ואם יש מחלות רשתית במשפחה אז יש להיבדק אחת לשנה כבר מגיל 40. כמו כן אם יש שינוי בראייה או ירידה בראייה יש לגשת להיבדק אצל רופא עיניים בהקדם, היות שחלק מהסיבות עלולות להיות קשורות לבעיות ברשתית. כיום, התרופות המוזרקות ישירות לחלל הזגוגית יכולות למנוע עיוורון בחלק ממחלות הרשתית ואף לשפר את הראייה. כפי שניתן להבין, הקידמה נמצאת גם ברפואת עיניים.

הכותבת, ד"ר דורינה קלש, היא מומחית ברפואת עיניים, מחלות רשתית והזרקות תוך עיניותֿ וכן עוסקת ברפואה אסתטית | www.drdorina.com