טיול ליל ירח לקיסריה


הגענו לחוף האקוודוקט של קיסריה, המכונה גם "חוף הקשתות", ממש לקראת שקיעה. היה זה ערב קיצי עם בריזה נעימה. למרות שמדובר באזור חוף לא מוכרז ורגע לפני החשיכה, היו עדיין הרבה אנשים בחוף.

שביל עפר לבן, רחב וברור, הוביל אותנו מהקשתות, שהן חלק ממפעל המים הרומאי העתיק, דרומה לכיוון העיר העתיקה. בנקודה מסוימת על השביל יש פיצול. השביל עצמו פונה מזרחה ומקיף שרידים ארכיאולוגים של השער העגול של "מגדל סטרטון" (שרשון) הפניקי, שעליו בנה הורדוס את עיר הנמל. אנחנו פנינו דווקא מערבה וצפינו באורות של חוף האקוודוקט.

בכניסה לטיילת קיסריה שביל העפר הופך לשביל בטון ממש בצמוד לשרידי בית כנסת עתיק מהתקופה הביזאנטית. בית הכנסת הזה כונה "כּנִיסָתַה דֶמָרדוּתָה" מאחר שעל פי יוסף בן מתתיהו, ממנו פרץ המרד היהודי ברומאים. רצפת הפסיפס כאן שוחזרה ותוקנה וסביבה נערכו ספסלי ישיבה ממש כמו בעת העתיקה. קיסריה הייתה עיר מסחר חשובה והיו בה קהלים נוצרים, יהודים, שומרונים ופגאניים, ומטבע הדברים היו מחלוקות ופולמוסים בין הדתות השונות. במקום זה נמצאו חלקי שיש עם כתובות של 24 משמרות הכהונה. בימי בית שני, נחלקו הכוהנים לעשרים וארבע משמרות שהתחלפו ביניהן מדי שבוע בעבודת בית המקדש. עם חורבן בית המקדש והמעבר מיהודה לגליל אחרי מרד בר כוכבא, גם הכוהנים עברו לגליל ורשימת המשמרות התקבעה עם שמות הישובים אליהם עברו. שרידי הכתובות עם הרשימה והחלוקה שנמצאו בקיסריה הם עדות מרשימה לכך.

בתקופת המשנה והתלמוד עבר מרכז היהדות בארץ ישראל מטבריה לקיסריה ולאורך התקופות - מימי הקמת העיר וגם מאות שנים לאחר מכן, קיסריה שייצגה את תרבות רומי, אתגרה את הקהילה היהודית שהתגוררה בה. על פי ספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים ברומאים", כ- 20,000 יהודים גורשו או נהרגו בקיסריה בזמן "המרד הגדול".

מכאן הדרך למרכז התיירותי של קיסריה הייתה קצרה. עברנו דרך החפיר והשער הצלבני הצפוני של העיר. במקום נערכים שיחזור ושיקום של רצפות הפסיפס המרשימות. מאחר שהגענו כבר לאחר השקיעה, לא הצלחנו להתרשם מהן, בתקווה שאחרי שהעבודות תסתיימנה תותקן כאן תאורה ראויה.

העיר העתיקה משנה פניה בלילה - היא תוססת ובתי הקפה, המסעדות והפאבים פתוחים. אנשים, בד"כ מהאזור, נהנים להגיע אליה דווקא בשעות הנעימות האלו ובחמישי בערב חלק מהמסעדות הופכות לגני אירועים, ובמקום נערכות במקביל מספר חתונות, כשהמוזיקה מוסיפה לשמחה.

הדבר שתמיד משמח אותי הוא לחדש למטיילים. גם אלו שזו לא הייתה הפעם הראשונה שלהם בגן הלאומי קיסריה ובחוף האקוודוקט, לא הכירו את הדרך שאורכה כקילומטר ומחברת בין שני האתרים. כשמגיעים לעיר העתיקה, אנחנו נכנסים דרך השער הצלבני המזרחי, היישר לאזור המסעדות, הנמל והחנויות, ולא מתייחסים לאזור הצפוני, בעיקר כי הוא אינו מואר בלילה. למי שמגיע ביום, בעיקר בימי הקיץ החמים אחה"צ, שווה להכיר את פארק הדשא היפה שמשתרע כאן צפונה עם מספר ירידות מסודרות לאורך חוף הים. הצנחנית היהודייה חנה סנש שהתגוררה בקיבוץ שדות ים, נהגה ללכת על החוף לכיוון קיסריה ואף כתבה על כך בשיר המפורסם "הליכה לקיסריה". בימים אלו בונים בקיבוץ שדות ים מרכז מבקרים חדש שיספר את סיפורה ואת סיפור הקשר העמוק שלה לא"י.

העיר העתיקה נושאת גם סיפורים על המושלים המרכזיים שהשאירו כאן את חותמם: הורדוס שבנה אותה ולאחרונה נפתח כאן מרכז מבקרים חדש המתמקד בסרט 'עלילתי' על דמותו; לואי הקדוש, הצלבן ש'הלביש' את חומות העיר ב'חצאית' של חלקלקות; והכובש שהרס אותה – הסולטן בייברס הממלוכי. סיפור על כל אחד מהם מרגיש כמו סיפורי "אלף לילה ולילה"… 

אין ספק שטיול לילי לקיסריה משאיר רושם אחר לגמרי.

הכותבת, מיכל קנדל, היא מורת דרך, בעלת "טיולי אתנחתא" – טיולי תוכן לקהל הבוגר

 | www.michal-kandel.com