נהיגה בגיל השלישי - מה חשוב לדעת


הקידמה והתפתחות שירותי הרפואה, לצד המודעות ההולכת וגוברת לניהול אורח חיים בריא ומאוזן, הביאו לעליה מובהקת בתוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי ובישראל, בשני העשורים האחרונים. בהתאמה, עלה גם ממוצע הגילאים של מחזיקי רישיון נהיגה, ושיעורה היחסי של אוכלוסיית הגיל השלישי בקרב אוכלוסיית הנהגים הכללית. מטבע הדברים, אוכלוסיית נהגים זו נוטה לסבול יותר מתחלואים ומצב בריאותי בעל מאפיינים ייחודיים לגיל המבוגר, שלו השפעה על כושר הנהיגה. כך למשל, לפגיעה בראייה עקב "קטרקט", האופיינית לבני הגיל השלישי, יש השפעה ישירה על יכולת הנהיגה בכלל ובתנאי לילה וחשיכה בפרט.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא "הרופא המוסמך" במדינת ישראל לערוך בדיקות רפואיות לבחינת "כשירות לנהיגה" עבור רשות הרישוי. על פי החוק, ממליץ המרב"ד לרשות הרישוי על כשירות רפואית לנהיגה של אנשים, בהתאם לסוג הרכב המנועי, אך בל נטעה, המלצתו מחייבת את רשות הרישוי. אם זומנת לבדיקות במרב"ד כנראה שאת/ה כבר בבעיה.

קיימים מספר חוקים המחייבים את שרותי הבריאות והרופאים המטפלים לדווח למכון הרפואי אודות בעיות רפואיות מוגדרות, ולזמן את בעל רישיון הנהיגה לוועדה שתבחן את כשירותו להמשיך ולנהוג:

  • נהגים המדווחים מכוח סעיף 12 ב' לפקודת התעבורה שכותרתה "חובת דיווח רופא".
  • מבקשי / מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות – ידווחו על-ידי משרד הרישוי.
  • נהגים המופנים על-ידי רשות הרישוי מפאת גיל (תקנה 196 לתקנות התעבורה).

כך למשל, בעל רישיון נהיגה חייב לעבור בדיקות ראייה בכל פעם שהוא מחדש את רישיון הנהיגה שלו כבר אחרי שמלאו לו 40 שנה ( ממש לא "גיל שלישי" אבל גם כבר לא בחור צעיר). בנוסף, קובעות תקנות התעבורה לעניין הגיל השלישי, כי בעל רישיון נהיגה לרכב פרטי חייב לעבור בדיקות רפואיות כאמור אחת לחמש שנים, החל בשנה שבה מלאו לו 70 שנה ועד לשנה שבה מלאו לו 80 שנה, ואחרי כן כל שנתיים ובכל פעם שיחדש את רישיון הנהיגה שלו לפחות. כך ברור, שבעוד שרישיון נהיגה בגילאים הצעירים יחודש לתקופה של עשר שנים, הרי שמגיל 80 ואילך, רישיון הנהיגה יחודש לתקופות קצובות של שנתיים בלבד, ובכל פעם תיבחן כשירותו הרפואית של הנהג מחדש.

כיצד מתבצע תהליך החידוש

בדרך כלל, משמגיע למכון הרפואי דיווח רפואי מגורמי הרפואה ושירותי הבריאות המטפלים בנוהג - מקבל הנהג הודעה כי אסור לו לנהוג עד שיעמוד לבדיקות רפואיות במרב"ד, אליהן יזומן תוך תקופה שעשויה להימשך מספר חודשים. לא אחת שמעתי על בני הגיל השלישי שחוששים מלפנות לבדיקת רופא משפחה או בדיקה אחרת, מחשש שתוצאות הבדיקה יועברו למשרד הרישוי ורישיון הנהיגה שלהם יושהה לתקופה ארוכה, עד שיעמדו בבדיקות רפואיות שיבחנו את כשירותם לנהוג. 

החלטת המכון לעניין כשירות רפואית לנהיגה מועברת על ידי המרב"ד למשרד הרישוי.

ועדת ערר - מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת המכון, רשאי לערער בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שההודעה נמסרה לו ע"י רשות הרישוי. למרבה הצער ההתנהלות מול המרב"ד מסורבלת, ולעתים קרובות זה האחרון מסרב להציג ולמסור את החומר הכתוב, עליו התבססה החלטתו. אלא שהמרב"ד חייב על פי דין לאפשר לנהג או לעורך דינו להסיג על החלטתו, ועל כן מחובתו לכל הפחות להראות את החומר לעורך הדין של הנהג או לרופא מומחה מטעמו. לעתים החומר מועבר לעורך הדין רק בכפוף להתחייבות שלא להציג את החומר בפני הנהג.

האם כדאי לשכור את שירותיו של עורך דין לתעבורה לצורך התמודדות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים? כל אדם ושיקוליו הוא, אלא שלעתים קרובות נהג אשר מתנהל מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדו, מוצא בסופו של יום שגרם לעצמו נזק כה גדול, שגם עורך דין מנוסה בתחום יתקשה מאוחר יותר לתקנו.

הכותב, עו"ד רם דוד, מתמחה במשפט פלילי, דיני תעבורה, נזיקין ודיני צבא
ramd.adv@gmail.com