קבוצות סגורות של נשים בפייסבוק - מרחב ייחודי של שיתוף, שותפות ואינטימיות


כמעט 15 שנה חלפו מאז נכנסה הרשת החברתית המקוונת פייסבוק לחיינו והפכה נגישה לכל גולש. בשנים האחרונות עמדה הרשת במוקד סערות רבות הקשורות לשיתוף הפעולה או העלמת העין של מנהליה ביחס לשימושים הפוליטיים ולהטיות שהיא מאפשרת לבעלי אינטרסים שונים. עם זאת, לצד הסערות המלוות את התפתחותה של פייסבוק, ניתן לזהות תופעות מרתקות ובעלות פן חיובי יותר המתרחשות בקרב משתמשיה. מחקר שביצענו בשנה האחרונה מתמקד בפריחתן של קבוצות פייסבוק סגורות בישראל, המנוהלות על ידי נשים ופונות באופן בלעדי לקהל נשי. חלק מהקבוצות מונות כמה עשרות אלפי חברות והדינמיקה המאפיינת קבוצות אלו, בפוסטים המועלים במסגרתן ובתגובות להן, כוללת פרקטיקות מגוונות של אינטימיות וחשיפה אישית, שאינן מזוהות, על פי רוב, עם מרחבי פעילות בין זרים. מטרת המחקר הייתה לנסות וללמוד על דפוסי החשיפה, השיתוף והמעורבות בשיח של נשים בקבוצות אלו. מה מקומן של אותן קבוצות בחייהן של החברות בהן? כיצד הן תופסות את הקבוצות הנדונות ומהן ההשפעות המיוחסות להן?

במחקר השתתפו כ-530 נשים ישראליות מגיל 18 ומעלה שנדגמו מתוך פאנל מייצג של החברה הישראלית. כל המשתתפות היו בעלות חשבון פייסבוק פעיל וחברות בקבוצת נשים סגורה אחת לפחות. המשתתפות השיבו על שאלון הכולל פרטים אישיים ושאלון על הרגלי השימוש והשיתוף בפייסבוק בכלל ובקבוצות נשים סגורות בפרט.

ממצאי המחקר מעידים כי קבוצות סגורות של נשים בפייסבוק הן זירת פעילות משמעותית עבור נשים הנוטות ליהנות מחשיפת היבטים שונים בחייהן האישיים. נמצא כי קיים קשר בין החשיבות המיוחסת לקבוצה בחייהן של הנשים, למידת החשיפה והנכונות שלהן לחלוק פרטים אישיים בקבוצה. יחד עם זאת נמצא כי הקשר האמור מתווך באמצעות רמת המעורבות והפעילות בקבוצה, כלומר, עצם ההשתתפות בקבוצת נשים סגורה אינה חזות הכל, אלא שהיקף הפעילות של כל אחת בקבוצה (באופן אקטיבי, למשל באמצעות העלאת פוסטים מקוריים בקבוצה), היא זו שמובילה לעלייה בתפיסת הקבוצה כגורם משמעותי בחייהן. ממצא זה מעיד בבירור על חשיבותן של קבוצות אלה לנשים בעלות מאפיין אישיותי של פתיחות ונטייה גבוהה לחשיפה עצמית.

בנוסף, בניסיון למצוא קשר בין בדידות חברתית-רגשית לבין ייחוס חשיבות לקבוצות נשים אלה לחיי החברות בהן, לא נמצא קשר במונחים של בדידות רומנטית ובדידות חברתית, אולם נמצא קשר בין בדידות במשפחה לבין הערכת מקום הקבוצה בחייהן של המשתתפות. במילים אחרות, קבוצות נשים אינן תחליף הולם לנשים שחוות בדידות בהיבטים חברתיים ורומנטיים של חייהן, אך הן מצליחות להוות תחליף לבדידות המשפחתית. ממצאים אלו ואחרים מלמדים כי לקבוצות פייסבוק סגורות של נשים יש פוטנציאל רב לסיפוק צרכים בחיי החברות בהן, למלא חסרים משמעותיים ולספק להן חלופות לתחומים שאינם מתפקדים בחייהן. עם זאת, קבוצות אלו אינן נותנות מענה מלא לכל מחסור בחיי חברות הקבוצה.

למרות מרכזיותן של קבוצות הפייסבוק הסגורות של הנשים בחייהן של רבות מחברותיהן, נראה כי אין תחליף ממשי לפעילות לא מקוונת, למפגשים חברתיים פנים אל פנים, לפעילויות פנאי קהילתיות וכדומה. תחושת התמיכה, הסולידריות, ההשתייכות, והעובדה שהקבוצה מהווה מקור לייעוץ ולסיוע לתהליכי קבלת החלטות, יכולה להסביר את תפקידן המרכזי אצל נשים שחוות את הבדידות המשפחתית. נראה כי התפקידים העיקריים המזוהים עם הקשרים המשפחתיים נענים במידה מספקת, במיוחד עבור נשים שרמת הפעילות שלהן ומעורבותן בקבוצות גבוהות.

השינויים התרבותיים המהירים של האינטרנט בכלל ושל הרשתות החברתיות המקוונות בפרט, עוררו דילמות חברתיות חדשות וסתירות. מושגים בסיסיים שנחקרו במשך שנים בתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והתרבות, כגון פרטיות, חשיפה אישית, חברות, שיתוף פעולה ואינטימיות, מקבלים משמעויות חדשות בסביבה המקוונת. המחקר הנוכחי מצביע על כך שבמקרים מסוימים הפעילות המקוונת משמשת לצרכים שאינם ניתנים להגשמה בעולם ה"אמיתי", הלא מקוון.

הכותבת ד"ר דנה וימן זקס היא מרצה בחוג לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל. המאמר נכתב בשיתוף עם ד"ר ירון אריאל וד"ר ורד אלישר מלכה | www.yvc.ac.il