Cosa Nostra*


סיומה של 2019 זימן לכולנו הזדמנות, אחרונה ככל הנראה, לראות את ארבעת גדולי הקולנוע האמריקני ממוצא איטלקי, מספרים לנו שוב ביחד סיפור רחב יריעה על ה"דבר שלהם" – המאפיה הסיציליאנית בארצות הברית. למרות ששם הסרט מכריז על כך שכוכבו הראשי הוא דווקא ממוצא אירי (The Irishman), הרי שהארבעה: הבמאי מרטין סקורסזה, והשחקנים רוברט דה נירו, אל פצ'ינו וג'ו פשי, הם כמובן גאוות העדה האיטלקית בארה"ב וגם בארץ המגף ממנה הגיעו אבותיהם לאמריקה.

אני אומר הזדמנות אחרונה כנראה, מאחר שהארבעה חצו זה מכבר את גיל 70, והשלמת הפרויקט רחב היריעה (אורכו למעלה משלוש שעות וחצי) התמשכה כ- 15 שנים! למעשה רק ההחלטה לפנות לנטפליקס ולהציע לה לשדר את הסרט במקביל ליציאתו לאקרנים, היא שאפשרה את הפקתו בהשקעה של 160 מיליון דולר.

אבל למרות גילם המתקדם של כוכביו, העלילה המפותלת והסרט הלא קצר, "האירי" הוא בהחלט חגיגה לחובבי הז'אנר, שמדקלמים בע"פ רפליקות מ"החבר'ה הטובים", "פני צלקת" וכמובן ה"סנדק", בו כיכבו פצ'ינו ודה נירו בצעירותם. השניים, שגדלו בניו יורק באותה התקופה, וגם הכירו זה את זה בגיל צעיר, נמנעו לאורך השנים מלהיפגש על המסך בסרטים משותפים. לא ברור אם הייתה זו החלטה שלהם או של הסובבים אותם, אבל ה"אירי" הוא הסרט השלישי בלבד (קדמו לו "היט" ו- "Righteous kill") בו הם מופיעים ביחד בסצנות משותפות (דבר שלא קרה ב"סנדק"). דה נירו, שהוביל את הפרויקט ביחד עם הבמאי סקורסזה, הוא ששכנע את פצ'ינו לקבל עליו את התפקיד של מנהיג איגוד הנהגים ג'ימי הופה, שהיעלמותו נותרה בלתי מפוענחת עד היום, וגם הצליח לגייס לצידם את ג'ו פשי, שפרש בעשור האחרון ממשחק.

העלילה מספרת את סיפורו של פרנק שירן (דה נירו), לוחם משוחרר ממלחמת העולם השנייה, שעובד כנהג משאית ומתחיל לפתח קשרים עם חברי משפחת פשע איטלקית בפילדלפיה. בזכות קשריו אלו הוא הופך לחברו הטוב של ראש המשפחה (שמגלם ג'ו פשי) וגם זוכה להכיר את מנהיג איגוד נהגי המשאיות, ג'ימי הופה (פצ'ינו), אחד האנשים החזקים ביותר בארצות הברית של אותם הימים. שירן הופך ליד ימינו של הופה, הממנה אותו לאחד מראשי הסניפים באיגוד, כשבמקביל הוא הופך גם למחסל מטעם המאפיה האיטלקית, ומבצע עבורה עבודות שונות. אלא שהאידיליה מופרת ע"י בחירתו של ג'ון קנדי לנשיא ארה"ב (בסיוע המאפיה), ומינויו של אחיו רוברט לתובע הכללי בארה"ב. קנדי הצעיר פותח בחקירה של הופה וקשריו לפשע המאורגן, שבעטיה הוא נשלח לכלא ונאלץ לפרוש ולמנות את סגנו פרנק פיצסימונס תחתיו. לאחר שחרורו מהכלא מנסה הופה להדיח את סגנו ולשוב לתפקידו, דבר המציב אותו במסלול התנגשות ישיר עם הגנגסטרים האיטלקיים, ושירן ייאלץ לקבל החלטה קשה ולבחור בין השניים.

הסרט רחב היריעה מלווה את גיבוריו לאורך יותר משלושים שנה, ומאחר שהשחקנים המרכזיים כאמור כבר לא כל כך צעירים, נעשה בו שימוש נרחב בטכנולוגיית "הצערה" ממוחשבת וחדשנית ש"עזרה" להם להיראות בני 30 ו- 40 ללא איפור כבד. בנוסף מופיעה בו רשימה ארוכה של שחקנים משובחים כמו בובי קאנבלה, ריי רומנו (כולם אוהבים את ריימונד), אנה פקווין (דם אמיתי, אקס-מן) שאומרת בסרט 7 מילים בלבד, וגם הגיטריסט סטיבי ואן זאנט ("הסופרנוס") שעזב לרגע את ההופעות לצד ברוס ספרינגסטין כדי לחזור ולהיות גנגסטר איטלקי מניו ג'רזי. את הסרט ניתן כאמור לראות בבתי הקולנוע (מומלץ) וגם בטלוויזיה בעזרת מנוי של נטפליקס.

(*תרגום מאיטלקית: "הדבר שלנו")
 

הכותב, אביטל גונן, הוא מרצה לתקשורת ורדיו, עוסק בכתיבת תוכן וקידום אתרי אינטרנט | avitalgo7@gmail.com