המדורים הקבועים #טור אישי

"איך את יכולה לישון בלילה, אם יש לך כפית בכיור?", שוב ושוב אני חוזרת אל השאלה ההיא, מלפני שנים. ולא, אני לא יכולה לישון בלילה אם יש לי כפית בכיור. אבל סירים דווקא יש לי לפעמים במקרר, והמקרר שלי לא תמיד (לרוב לא) יעבור מסדר אצל דודה עדנה. היא מצמצמת.

שני הדר מתגעגעת לרדיו הישן וגם....מי זה עזרא פרג'?

מכירים את הפעם הראשונה שבה אתה מרגיש במלוא העצמה, את הלב שלך, פיזית, מבקש לצאת ממקומו מרוב אהבה לילד? לפעמים כשאני מנסה להבין איך סבים אוהבים את הנכדים שלהם, ואם זה קורה באוטומט, אני נזכרת בתחושה הזאת, כשנהייתי דודה בפעם הראשונה, ועדיין לא היו לי ילדים משלי.

לפני שלוש שנים אישה אחת, שני הדר, עשתה חצי מרתון. היא לא הייתה אדם יותר טוב, אפילו לא אדם יותר מוצלח ממי שאני היום. אגב, היא גם לא הייתה פחות טובה או מוצלחת. היא הייתה מישהי, שלפני שלוש שנים יכולה הייתה לעשות חצי מרתון.

לימים, היה משהו תרפויטי בסיפור הזה של לערבב לברווזים את הדייסה שלהם. דלי עצום, מלא לחם יבש מחדר האוכל, עם תערובת בריח של.. ובכן, תערובת, וצינור מים שממלא לאיטו את הדלי. היום קוראים לזה ויסות חושי. אז סתם נהנינו ללוש. זה היה הסליים שלנו…

מכירים את זה שבערך מהתיכון, עם אהבה ראשונה והכל, אתם מתחילים לדמיין את המשפחה שתקימו ביום מן הימים? טוב, אני אנסח מחדש. מכירות את זה ש…?

מנהיגותה של ישראל נשענה שנים רבות על אנשי צבא, ולא בכדי – הביטחון הוא אתוס ישראלי ארוך שנים, יש אומרים שאפילו מימי התנ"ך. אנחנו עם שורד. דורות על גבי דורות. בחלק מהמקרים הפכנו את זה למיתוס. אנחנו מחפשים גיבור, וטבעי שזה מתחבר לעשייה ביטחונית. לכן, כל המאבקים שראינו בחודשים האחרונים טרום הבחירות היו הגיוניים ומחויבי המציאות.

אחיינים זה הכי.....אבל מה קורה כשצריך לארגן אותם בבוקר לגן?