מלאכים של תקווה


מלאכים של תקווה

כתבה: גלית בצלאל

"לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם" (מרגרט מיד). 

בימים שבהם השיח הציבורי מגיע לבור תחתיות, ונראה כאילו מלחמת אחים ממתינה לנו מעבר לפינה, מאוד מחמם את הלב לדעת שיש גם כמה נקודות אור בסביבה וגם לא מעט אהבה ורוך בדמות אנשים שמוכנים לעזוב הכול ולהשקיע ממיטב כספם, רק כדי לשמח ולעשות טוב למי שפחות שפר מזלו.

דינה מאירי מהמושבה כנרת ושלומית קרוביארסקי, אשת חינוך מאילניה, הן שתיים כאלה. שתיהן פעילות חברתיות, שהתנדבות היא חלק בלתי נפרד מחייהן. השתיים מייצגות את עמותת Helpapp ששמה לה למטרה להנגיש את תחום ההתנדבות בישראל, וליצור שיח חברתי חדש של ערבות הדדית ועזרה לזולת. אחת לשנה הן עוזבות את הבית ואת עבודתן למשך שבועיים, כדי להוביל משלחת סיוע לילדים באחת ממדינות אפריקה. באוגוסט הקרוב הן תצאנה שוב, הפעם לטנזניה, בראש משלחת של 44 ישראלים.

דינה, שזוהי לה המשלחת השלישית שהיא מובילה, הייתה כבר בקייפטאון ובגאנה, ועבור שלומית תהיה זו המשלחת השנייה. את המסע לגאנה העניקה לעצמה במתנה ליום הולדתה ה- 50, והתאהבה.

שלומית: "חגגתי 50 ולא רציתי מסיבת הפתעה. רציתי להגשים חלום וללכת לעשות טוב בעולם. שמעתי על דינה, נפגשנו ומאז אנחנו לא נפרדות".

דינה: "זו הייתה ממש אהבה ממבט ראשון. יש לנו חיבור מאוד מיוחד", היא אומרת בחיוך.

עבור דינה מדובר בהגשמת החזון שהותיר אחריו בנה, הראל ז"ל, שנפטר לפני 6 שנים, כשהיה בן 15, בעקבות התקף אסטמה שקיבל בעת שהותו על שפת הכנרת.  

דינה: "כל נושא ההתנדבויות שלי התחיל אחרי שאיבדתי את הראל. אני חושבת שאנשים שנושאים עמם אבל ושכול צריכים להיות כמה שיותר עסוקים, כי הדרך למטה היא מאוד ברורה ולבחור בחיים זו משימה יומיומית. המשימה שלי היא לא להישאר למטה, אלא לקום מהמקום הזה. למזלי אנשי Helpapp ושלומית נמצאים לידי כדי לאפשר לי להמשיך את המורשת של הראל, לפזר את הלב הענק שלו ולקחת אותו איתי לכל מקום. זו המשימה שלקחתי על עצמי".

מה אתם מביאים איתכם אל המקומות שאליהם אתם נוסעים?

שלומית: "אני חושבת שבראש ובראשונה אנחנו מביאים המון חום ואהבה וגם תרומה גדולה בהיבט החינוכי והלימודי. אנחנו מעבירים לילדים שם פעילויות חינוכיות בנושאים שונים כמו גיאוגרפיה, מדעים, היסטוריה ומנהיגות, ותכנים חינוכיים וחברתיים לצוות המקומי, במטרה ליצור בסיס חינוכי להמשך הדרך. אנחנו מביאים איתנו צעצועים, משחקים, בגדים, ציוד לימודי וציוד יצירה וספורט. מעבר לכך אנחנו עושים הכול כדי לשפר את תנאי המחיה שלהם, שהם בלתי נתפסים. רק מי שנמצא שם מבין על מה מדובר. אתה רואה בית ספר שיש בו 800 תלמידים ללא מים זורמים, תנאים סניטריים מתחת לכל ביקורת, ילדים נכים שזוחלים על החול כי אין נגישות ואין כסאות גלגלים. זה מסוג הדברים שאתה מתקשה להאמין שהם קיימים בעולם. ומה שהכי מדהים היא העובדה שלמרות כל הקשיים שלהם והמחסור, הם מאושרים וכל הזמן רוקדים".

איך אתן מסבירות את זה?

דינה: "הם פשוט לא מכירים משהו אחר, אז הם לא יודעים מה הם מפסידים. וכשאתה לא יודע מה חסר לך, אתה מאושר. אין להם מחשבים והם לא ממש מחוברים לעולם המערבי. בקושי יש חשמל בכיתות. בימים גשומים הם לומדים 70 ילדים בכיתה בחושך עם חלונות שלא נסגרים. זה במקרה שיש בכלל חלונות. יש שם ילדים שאפילו לא ראו אדם לבן מימיהם. כשהגענו לגאנה הם כל כך התלהבו לראות משלחת של לבנים, שהפכנו להיות אטרקציה. הם לא הפסיקו לגעת בנו וללטף אותנו. אלה ילדים שהסיכוי שהם אי פעם יפרצו את תקרת הזכוכית וירכשו השכלה גבוהה, שואף לאפס. דמייני לך שקיר בית הספר שלהם גובל בבית הקברות. זו המציאות שלהם. ככל שהם מתבגרים התלמידים בבית הספר מתמעטים. או שהם יוצאים לעבוד או שהם מתים".

שלומית: "בגאנה נדהמנו לראות שהמורים מסתובבים שם בכיתה עם שוט ומכים את התלמידים במהלך השיעור. כשאנחנו נכנסנו ללמד והראינו להם את הגלובוס ומפת העולם ולימדנו אותם גאוגרפיה והיסטוריה, המורים היו המומים מכך שכל התלמידים מקשיבים ולומדים בשקט בלי לקבל מכות".

דינה: "גם האלימות המינית מאוד רווחת במקומות האלה. זה דבר שמבחינתם הוא שיגרה. פגשנו נערה בת 12 שהיה לה תינוק בן שנה. היא הייתה משכיבה אותו לישון והולכת לבית הספר".

שלומית: "תנאי הלמידה שם מחפירים. בגאנה חיברנו את בית הספר למים זורמים. עד שהגענו הם היו לומדים בחום נוראי כל היום, בלי דלתות, בלי חלונות, בלי מים לשתייה. רכשנו משאבה, שאבנו מי תהום ודאגנו לחבר אותם למים. בנינו להם ספרייה ומרכז מוסיקה, מתקני שעשועים וספורט, הנגשנו את בית הספר לנכים, ממש יצקנו מדרכות במו ידינו, ושגרירות ישראל תרמה לילדים הנכים כיסאות גלגלים. בסופו של דבר האהבה שאנחנו מקבלים מהם בחזרה שווה הכל".

איך נבחרים יעדי המשלחת?

דינה: "לעמותת Helpapp יש צוות של קשרי חוץ שנוסע לסיורי הכנה במדינות שונות באפריקה. הצוות יוצר קשר עם המקומיים ומגיע אל בתי ספר ובתי יתומים בכפרים השונים כדי לעשות עבודת שטח ולהבין מה צריך לשפץ ולהביא. זו עבודת הכנה מטורפת. איסוף הנתונים הזה מתבצע כחצי שנה לפני ההמראה, על מנת שנגיע לשם במוכנות מלאה".

כל מי שמעוניין יכול להצטרף למשלחת?

שלומית: "לצערנו לא. אולי זה יפליא אותך, אבל יש המון אנשים שמעוניינים לנסוע. יש הרבה מאוד חבר'ה צעירים מדהימים וחדורי מוטיבציה לתרום, שמסתכלים על זה כעל טיול אחרי צבא ועובדים מאוד קשה במלצרות ושאר עבודות כדי לממן לעצמם את המסע. ושתביני, הם לא הולכים ללקק שם דבש. זה לגור שלושה אנשים בחדר קטן בגסטהאוס, להתקלח עם גיגיות מים בתנאים לא תנאים. ולמרות זאת, אני יכולה לומר לך שלמשלחת לטנזניה נרשמו 300 מועמדים, שמתוכם נאלצנו לבחור רק 44. אנחנו נדהמות מגודל הרצון לנתינה".

אז איך בכל זאת עושים את הבחירה? 

שלומית: "זה כמו להרכיב תזמורת. אנחנו רוצות שהמשלחת תייצג את כל קשת האוכלוסייה הישראלית, ושיהיו בה חבר'ה מכל הגילאים, מגדרים, מרכז ופריפריה. אז יש גם חבר'ה אחרי צבא וסטודנטים וגם נשים בנות 65 ומעלה. זה יוצר חיבורים מדהימים בין חברי המשלחת שממשיכים אחר כך להתנדב בארץ. אני רואה בזה פלטפורמה לעשיית הטוב. החבר'ה שחזרו מגאנה עושים המון פעילות התנדבותית גם בארץ. הם חוגגים ימי הולדת לניצולי שואה, הם שיפצו בית לנערות בסיכון ברחובות, התנדבו לעבוד בחתונה של זוג שהתקשה לעמוד בהוצאות החתונה. הם באמת עושים דברים נפלאים ביחד. זה הישראלי היפה".

מה התוכניות שלכם בטנזניה?

דינה: "אנחנו נוסעים אל הכפר sanya juu שנמצא במחוז מושין, למרגלות הקילימנג'רו, במטרה לשפץ את בית הספר שמונה מעל ל- 600 תלמידים ובית היתומים שבו שוהים 40 ילדים בגילאים שונים. בית הספר ובית היתומים זקוקים לשיפוץ יסודי על מנת שימצאו ראויים למלא את ייעודם. השיפוץ בבית היתומים יהפוך אותו לנגיש ונוח יותר עבור הילדים, על מנת שיהיה להם נעים לחיות בו. בנוסף, אנחנו נדאג למים זורמים להשקיה ולמתקן לאגירת מי גשמים".

חשוב לציין שמשתתפי המשלחת מממנים את כל הוצאותיהם בעצמם - טיסה, שהות, אוכל ונסיעות, אבל עבור שאר הדברים -  חומרי בניה, כלים סניטריים וציוד כבד, העמותה זקוקה לעזרת הציבור, ופה אתם, קוראים יקרים, נכנסים לתמונה. לצורך גיוס ההון הדרוש לביצוע השיפוץ של בית הספר ובית היתומים נפתח קמפיין גיוס המונים מיוחד באתר jgive ועזרתכם חשובה ביותר. המשלחת מתחייבת לכך שהכסף המגיע מתמיכתכם ילך כולו לעשייה עבור הילדים!

בואו להיות חלק מעשיית הטוב ולעזור להפיץ אור עבור אלו הזקוקים לכך וליצור תשתית של תקווה אצל הילדים. בשבילנו זה אולי מעט אך בשבילם זהו עולם ומלואו. היעד הוא להגיע ל- 30,000 ₪ עד 20.7.19. זה הזמן של כולנו להיות הישראלים היפים. וזכרו: "המדליק נר מנר, הנר דולק וחברו אינו חסר" (במדבר רבה, פרשה י''ג)

לתרומות, היכנסו לאתר: www.jgive.com  וחפשו את הקמפיין: משלחת הומניטרית לטנזניה אוגוסט 2019