קצת מהכל - הבלוג של גלית


הם עומדים שם, בבגדיהם המטונפים, שלושה חודשים בדיוק אחרי שזרקו אותם מביתם, ואחרי דרך לא דרך שאת חלקה עשו בהליכה, ואת חלקה בדוחק מחניק בקרון רכבת ובו צוהר קטן לנשימה - עכשיו אין שם שום מוזיקה, ולא שמחה, ולא ריקודים. רק משחק אחד יש שם – וקוראים לו "סלקציה" - מעין "משחק" שכזה שבו עומד קצין גרמני עם פנים מרושעות וקובע מי הולך שמאלה לעבודת פרך ומי ימינה לכיוון המבנה הזה עם הארובות.